פסק-דין בתיק ע"פ 8868/12

השופט י' עמית:

           שלושה ערעורים נפרדים בפנינו, שעניינם המשותף פרשות סחיטה ואיומים שאחת מהן הסתיימה בהצתת משרד עורך דין.

1.        כנגד שלושת המערערים שבפנינו וארבעה נאשמים נוספים הוגש בחודש ינואר 2012 כתב אישום הכולל ארבעה אישומים, שלושה מהם רלוונטיים למערער בע"פ 728/13 (להלן: אמג'ד), שני אישומים רלוונטיים למערער בע"פ 5599/13 (להלן: סעיד), ואישום אחד רלוונטי למערער בע"פ 8868/12 (להלן: מוחמד).

2.        אפתח באישום השני, הרלוונטי לאמג'ד ולסעיד.

           אמג'ד היה הבעלים של מתקן לשטיפת מכוניות בשועפט (להלן: המתקן). בחודש אוקטובר 2010 פונה המתקן ונהרס על ידי עיריית ירושלים, מכוח צו הריסה, באשר המתקן פעל ללא היתר וללא האישורים הנדרשים. בסמוך לאחר הריסת המתקן התקשר אמג'ד אל עו"ד ח.ג שייצג אותו בהליכים המשפטיים מול העיריה, ואיים כי יפגע בו אם לא יפצה אותו על הריסת המתקן. אמג'ד ונאשם נוסף בפרשה נפגשו עם עו"ד ח.ג. וטענו בפניו כי נגרם להם נזק של כחצי מיליון ש"ח. בסמוך לאחר מכן הגיע עו"ד ח.ג. לפגישה שנערכה בביתו של אמג'ד בבית חנינא ובה נכחו אמג'ד, סעיד, שלושה נאשמים נוספים וכן אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה. במהלך הפגישה האשימו הנוכחים את עו"ד ח.ג כי התרשל בטיפולו בצו ההריסה של המתקן, אמג'ד שלף חפץ שנחזה לרימון רסס, הניח אותו לפני עו"ד ח.ג ואמר לו "אני הולך להרוג אותך". שניים מהנאשמים הנוספים ואדם נוסף שנכח בפגישה איימו אף הם על עו"ד ח.ג במילים "אנחנו נפגע בך", "נגרום לך לצאת מירושלים" ואמירות נוספות. כאשר טען עו"ד ח.ג כי עשה את עבודתו, צעק אמג'ד לסעיד "תירה בו, תירה בו", וסעיד שלף אקדח וכיוון אותו אל עו"ד ח.ג, שיצא והסתלק מהבית.

           בתאריך 23.11.2011 התקשר אמג'ד אל עו"ד ח.ג ואיים עליו "אני הולך לפרק אותך לחתיכות".

           איומים נוספים הופנו כלפי עו"ד ח.ג. בסמוך לאחר הריסת המתקן. כך, כאשר הגיע עו"ד ח.ג לחנות דגים בבית חנינה, אמג'ד ונאשם נוסף נכנסו לחנות בעקבותיו. אמג'ד איים על עו"ד ח.ג שיפגע בו, סטר לו ודחף אותו, ונאשם נוסף זרק עליו מברג. במועד אחר הגיעו השניים אל משרדו של עו"ד ח.ג בירושלים, אמרו לו שיהרגו אותו וישרפו את משרדו כפי ששרפו את משרדו של עו"ד ר.ע.

           בסופו של דבר שילם עו"ד ח.ג לאמג'ד סכום של 60,000 ש"ח.

           אמג'ד וסעיד הואשמו בגין אישום זה בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיד הורשע בנוסף בעבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין.

3.        האישום השלישי בכתב האישום רלוונטי לשלושת המערערים שבפנינו.

           מעשה בעו"ד ר.ע אשר ייצג את אחיו של אמג'ד בהליך פלילי. אמג'ד סבר כי עו"ד ר.ע כשל בייצוג והחליט כי עליו לפצותו בסכום של 75,000 ש"ח. עובר ליום 3.11.2010 שידל אמג'ד את סעיד ואת מוחמד להצית את משרדו של עו"ד ר.ע ולסחוט אותו באיומים. ואכן, באותו יום בשעה 22:30 או בסמוך לכך, הגיעו סעיד ומוחמד למשרדו של עו"ד ר.ע בירושלים והציתו את דלת המשרד באמצעות חומר דליק. כתוצאה מההצתה פרצה אש ונשרף כליל חדר שהכיל ציוד משרדי כמו פקסימיליה, מכונת צילום, מחשבים ותיקים, וכן נגרם נזק כבד לחדרים נוספים.

           בסמוך לאחר מכן הגיעו סעיד ומוחמד אל ביתו של עו"ד ר.ע כשהם רכובים על אופנועים וחובשים קסדות, ואמרו לו שאם לא יגמור את הסיפור הם יפגעו בו.

           בסמוך לאחר מכן העביר עו"ד ר.ע לאמג'ד סכום של כ-100,000 ש"ח.

           בגין מעשה זה הורשעו סעיד ומוחמד בעבירה של הצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין ובסחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, ואמג'ד הואשם בשידול להצתה ושידול לסחיטה באיומים לפי הסעיפים הנ"ל בצירוף סעיף 30 לחוק העונשין.

4.        האישום הרביעי בכתב האישום רלוונטי לאמג'ד בלבד. 

           על פי אישום זה, אחד הנאשמים הנוספים בכתב האישום בשם נאסר סלהב (להלן: נאסר) פלש לקרקע שבבעלות מ.ח. וניתן כנגדו פסק דין המורה לו לפנות את הקרקע. זמן קצר לאחר שמ.ח מסר לנאסר את פסק הדין, הוא נתקל בנאסר ובאמג'ד. השניים נגשו אליו ולאחר שהלה סירב להצעתם לקנות את הקרקע, איים עליו נאסר באומרו שהם רוצים לקנות את הקרקע בכל מחיר "גם אם יהרגו שמונה אנשים". אמג'ד הורה לנאסר ללכת לרכבו והלה פעל כמצוותו, ולאחר מכן פנה אמג'ד אל מ.ח ואיים עליו בנוסח "יש לך בן ובת, אתה לא מפחד עליהם? אם יפגעו בבת שלך אתה תהייה מבסוט? תשאל מה קרה לג.ס, איך נשרפו לו מכוניות".

           כחודש וחצי לאחר מכן איים נאסר על חתנו של מ.ח, עו"ד ס.ד, כי העניין לא יסתיים בפינוי של ההוצאה לפועל, כי צפויות למ.ח הפתעות, "והמבין יבין".

           בגין אישום זה הורשע אמג'ד בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין.

4.        כל אחד מהמערערים שבפנינו הודה בנפרד במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליהם העונשים הבאים: